אחת האמרות של ג'וזף פילאטיס היא שכושר גופני הוא השלב הראשון בדרך אל האושר. מתוך ניסיון חייו ועבודתו עם אוכלוסיה גדולה ומגוונת פיתח לא רק שיטה עפ"י תורות שלמד מהמזרח ומהמערב, אלא שמאחורי כל התרגילים עומדת פילוסופיה שלמה שעיקרה פשוטה: נועדנו לנוע. כל דבר שנעשה בחיינו שלילי או חיובי ישפיע על הגוף שלנו. הגוף משפיע על הנפש (סומטופסיכי) והנפש משפיעה על הגוף (פסיכוסומטי). במאמרו Contrology בספרו: Return to Life Through Contrology and your Health ג'וזף פילאטיס מדגיש ומציין את היוונים מתקופת יוון העתיקה. לטענתו הם ידעו הכי טוב מכולם את משמעות המילים של " האיזון בין הגוף למיינד" (מינד:נפש-שכל-מודעות). הדבר בא לידי ביטוי באורח החיים שלהם שלאורך התפתחות האנושות הוכיח את עצמו. הם נהנו מבריאות מצוינת, גופנית ומנטלית והשיגו הישגים מצוינים. הם ידעו שפיתוח הגוף והמיינד בו זמנית הוא חוק טבע עליון וכי פיתוח של אחד מהם על חשבון השני יכול לגרום לכך שהמיינד יהפוך להיות האויב של הגוף, או להיפך, הגוף יהפוך להיות האויב של המיינד, בניגוד לייעוד שלהם להיות "חברים" ולתפקד בהרמוניה. ע"י אימון הגוף אנו מאמנים גם את השכל ומשפיעים על המוח, כפי שכבר ידוע היום, המוח משחרר הורמונים המשפיעים על מצבים מנטליים ופיזיולוגיים כאלה ואחרים. לדוגמא: הורמון טרופי מסוים מהבלוטה התת-מוחית (יותרת המוח) פוקד על בלוטת התריס להפריש את ההורמון שלה . עליה ברמת הורמון בלוטת התריס בדם מדכאת פעילות בלוטת יותרת המוח. פעילות יתר של הבלוטה עלול להעלות את צריכת האנרגיה וחילוף החומרים עד כדי 60%. דבר זה יתבטא בדופק מהיר, ירידה במשקל, עצבנות, חוסר שינה ועוד. לעומת זאת תת פעילות של בלוטת התריס עלולה להוריד את חילוף החומרים עד כדי 40%, המחשבה והתגובות יהיו איטיות יתר, העור יבש ועוד. (הגוף ותפקודו, עמ' 116-117). גם על מנת להשיג יציבה טובה, הגוף, המיינד(מודעות) והנשמה צריכים לעבוד בתיאום. מציאת האיזון ביניהם יכול לקחת שנים רבות. התרגילים כשלעצמם יכולים להראות פשוטים או מסובכים, קלים או קשים, אך התעמקות בכל תרגיל ותרגיל היא למעשה המטרה. כלומר, הדרך חשובה יותר מהתוצאה, שלבסוף תגיע אם נקפיד על העקרונות. זאת כיוון שכאשר לומדים לבצע את התרגילים בהקשבה לגוף משיגים הרבה יותר. לכן, אין דגש על מספר רב של חזרות, ועל הספקים של מספר תרגילים מסוים בשיעור, אין צורך לעייף את השריר. עייפות השריר היא למעשה רעל לגוף. כאשר מקבלים הכוונה נכונה מהמדריך, תוך כדי הקשבה לגוף יש סיכוי גדול יותר לבצע את התרגיל באופן מדויק יותר, להפיק ממנו הרבה יותר, אפילו בפחות מעשר חזרות. במשך הזמן התרגיל יבוצע בחן רב, מקסימום טווח תנועה ובמינימום מאמץ וישקף למעשה את האיזון ואת הקשר שנעשה בין הגוף, המיינד (מודעות) והנשמה. כאשר השיעור מתבצע בשעות הבוקר – הדבר ישפיע עלינו למשך כל שעות היום, לרוב נחוש קלילים יותר (קישור למאמר לנוע בקלילות) וממוקדים יותר. ופעילויות היום יבוצעו יותר בנינוחות. כאשר השיעור מתבצע בשעות הערב, בעיקר אם לאחר יום עבודה אבל לא רק, אנו מאפשרים לעצמנו להתנתק ולו לשעה קלה מכל מה שעבר עלינו באותו היום, או לחילופין לעבד מחדש את הדברים שעברו עלינו. הרבה פעמים נקבל פרופורציות אחרות ונסתכל קצת אחרת על הכל, נירגע, נתכוונן ונכין את הגוף לקראת סוף היום. נמתח ונשחרר שרירים שהתכווצו ובכך סביר להניח ששנת הלילה תשתפר ותכין אותנו לקראת יום חדש מלאי חיות. רצוי לתרגל את השיטה יום-יום, אך לא בהכרח במתכונת של שיעור מלא. לאחר מספר שיעורים ע"י מדריך מוסמך, ניתן לקחת מתוך השיעור מספר תרגילים ולתרגל כ- 10 דקות בבית בימים שלא מגיעים לשיעור. תירגול יומיומי של השיטה מדפיס בזיכרון המערכת עצבית –שרירית את הלימוד המוטורי שחווינו ולאחר תקופה ארוכה של אימון נוכל לבצע את אותו התרגיל באמצעות התת מודע וע"י כך להגיע למצב מדיטטיבי עמוק יותר, רגוע יותר וממוקד יותר. כמובן שאם אתם מוצאים שאינכם מסוגלים לתרגל יום-יום, עדיף לתרגל פעמיים-שלוש בשבוע, מאשר פעם אחת ופעם אחת עדיפה על חוסר פעילות. כיוון שזו פעילות שאינה דורשת מאמץ עצים או פתאומי. | 
דף הבית